שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

מלכים א פרק יז תשעד

|

צוות כתיבה

צפיות: 3869
|
דרוג  (0)

בפרק זה אנו פוגשים לראשונה את דמותו של אליהו הנביא הגוזר בצורת על עם ישראל, בשל חטאיו. אנו לומדים על הדרך הניסית בה מגן ה' על נביאו בזמן הבצורת ועל השפעתו על הסובבים אותו. פרק זה יילמד בשני שיעורים

שאלות מכוונות למידה:
1. מהו הקשר בין בניית יריחו (סוף פרק ט"ז)  ובין הופעתו של אליהו ושבועתו ?  
2. מה ניתן ללמוד על אישיותו ודמותו של אליהו מתוך הופעתו ודבריו? 
3. מהם הניסים המלווים את אליהו בזמן הבצורת ומה אנו לומדים מהם? 

 

 

 

הופעת אליהו


 אליהו בנחל כרית ואצל האשה מצרפת 


בן האשה האלמנה

הקשר רחב

[רשות]

הקשר אישי

[רשות]
הרקע לנבואת אליהו:
עמרי הוא אבי השושלת השלישית בין מלכי ישראל (בית ירבעם, בית בעשא, בית עמרי). עמרי המולך עשרים ושתיים שנים בונה בירה חדשה לממלכת ישראל את שומרון ומעמיק את האלילות בישראל.
אחאב בנו של עמרי, נושא לאשה בת מלך נכרית המביאה איתה את עבודת הבעל לשומרון.
אחאב בונה בית ומזבח לבעל בשומרון ומכעיס את ה' יותר מכל מלכי ישראל שהיו לפניו.

סוף פרק טז:
כט
...וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.
ל    וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי ה’ מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו.
לא   וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת  אִיזֶבֶל בַּת  אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת
       הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.
לב  וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן.
לג   וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת-ה’ אלקי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ
      לְפָנָיו.
לד  בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ ובשגיב (וּבִשְׂגוּב) צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר ה’ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.

בנין יריחו הוא שיאה של הכפירה הבאה לידי ביטוי בימי אחאב הרואה בכל המתרחש מקרה וכופר בהשגחה אלוקית 
כפי שמפרש זאת המלבי"ם:

מלבי"ם פרק טז פסוק לד: 

בימיו בנה חיאל. עד עתה הגם שעבדו העגלים לא פקרו עדיין בכל שרשי האמונה והיו יראים מפני השבועה והאלה של יהושע, ועתה שראו שאחאב עושה כל התועבות ואין ה' מענישו, כפרו בהשגחה ובנבואה ולא חשו על קללת יהושע ולכן בנה את יריחו. והגם שראה שקללת יהושע נתקיימה באבירם בנו, לא שת לבו גם לזאת ותלהו במקרה עד שבשגוב צעירו הציב דלתיה. ודבר זה הוצעה אל הספור הבא אחריו מענין אליהו:

 

סיפור בניית יריחו הוא הבסיס להופעתו של אליהו בתחילת פרק י"ז

פרק יז

(א) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי:

הופעתו של אליהו בפעם הראשונה היא הופעה ייחודית שתאפיין אותו לאורך דרכו.
ננסה לבחון:
- כיצד מציג הכתוב את אליהו בפעם הראשונה שאנו פוגשים בו? 

- מה אנחנו לומדים עליו מתיאורו?
- מה אנחנו לומדים אודותיו מדבריו?  

בפתח הדברים עומדת שאלה מרכזית: מדוע גזר אליהו שלא יהיה גשם?

חז"ל  הטעימו שאליהו ביקש מה' שימנע גשם כדי לקיים את דברי התורה:

רש"י  בעקבות חז"ל מחבר בין סוף פרק טז ותחילת פרק יז: 

חי ה' - למה סמכו כאן אלא שהלכו אליהו ואחאב לנחם את חיאל באבלו. אמר אחאב לאליהו אפשר שקללת התלמיד נתקיימה וקללת משה רבינו לא נתקיימה, שנאמר (דברים י"א ט"ז) וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים, והרי כל ישראל עובדין ע"ג ואין גשמים נעצרים מיד ויאמר אליהו וגו':

דברי רש"י מבוססים על הגמרא במסכת סנהדרין קי"ג ע"א. הגמרא מתארת לנו מפגש בין אחאב ובין אליהו בביתו של חיאל האבל על מות בנו הצעיר, לאחר שקבר את כל בניו. ועדיין לא ברור לו ולסובבים אותו שזוהי התגשמות קללתו של יהושע למי שיבנה העיר את יריחו מחדש. המלך אחאב מייצג את העמדה שלא יתכן שהאירועים הם בעקבות קללת יהושע וההוכחה שלו היא ש'קללת' משה רבינו 'ולא יהיה מטר'  אינה מתקיימת – הראיה היא שהוא אחאב עובד כל עבודה זרה שאפשר והגשמים יורדים בימיו – ואם כן, כיצד ניתן לסבור שקללת תלמידו של משה דווקא היא תתקיים. זהו מצב הדורש תגובה מיידית ואליהו מגיב ונשבע שיעצרו הגשמים ואח"כ על פי הגמרא מבקש מה' שיקבל את גזירתו .

דברים פרק יא

טז  הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: יז  וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם:

 קללת התלמיד היא קללתו של יהושע (תלמידו של משה):

 

יהושע פרק ו (כו) וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ:

מתוך כך נבין מדוע גוזר אליהו על עצירת הגשמים. 
הערה דידקטית: תלמידים יכולים לקרוא את המקורות הללו בעצמם ולהסיק את המסקנות מהם ומכאן להבין את התיאור בגמרא כעומק פשטות הכתובים  
נשים לב: אליהו אינו מתחיל את דבריו במילים: כה אמר ה', שבועתו היא בשם ה' אך דברו הוא דבר הנביא. כוחו המופלא של אליהו מאפשר לו להשבע כי תהיה בצורת עד אשר יאמר הוא אחרת. 

לסיכום:
מה ניתן ללמוד על אליהו מהופעתו?
מה ניתן ללמוד על אחאב והסובבים אותו ועל תפיסת עולמם?  

נושאים קשורים: מלכים א
 
האתר פותח על ידי מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים